השבוע, בפרשת קורח, אנחנו פוגשים סיפור שמהווה המחשה עוצמתית להבדל בין נחישות להתמדה – שני מושגים שלעיתים קרובות מתבלבלים ביניהם, אך טומנים בחובם הבדל מהותי בדרך להצלחה ולצמיחה. כמאמן מנטלי, אני פוגש לא מעט אנשים ש"תקועים" במקום, מאחר והם מבלבלים בין השניים. בואו נצלול פנימה ונבין את זה אחת ולתמיד.
מהי נחישות?
נחישות, כפי שהגדרתם בצורה מדויקת, היא המכוונות הפנימית והבלתי מתפשרת להשיג את יעדי הצמיחה שלכם, למרות המכשולים. כשאתם נחושים, אתם ממוקדים במטרה הסופית. אתם כמו טיל מונחה מטרה – אם המסלול הנוכחי לא מוביל אתכם קדימה, אתם משנים את הדרך. אתם גמישים, יצירתיים, וכל הזמן שואלים את עצמכם: "האם מה שאני עושה כרגע מקדם אותי לעבר היעד שלי?". אם התשובה היא לא, אתם מוכנים לעשות שינוי, ללמוד, ולמצוא דרך חדשה. נחישות דורשת מודעות עצמית, ביקורת, ואומץ לעזוב דפוסים שלא משרתים אתכם.
מהי התמדה?
לעומת זאת, התמדה מתוארת כריטואל שחוזר על עצמו. זוהי חזרה על אותה הפעולה, שוב ושוב, ללא קשר לתוצאות. התמדה יכולה להיות חיובית כשמדובר בפעולות שמקדמות אותנו באופן ברור, כמו אימון פיזי עקבי שמביא לשיפור. אך במקרים רבים, התמדה הופכת למלכודת – הישארות במקום שמעכב אתכם כל חייכם: עבודה שלא מספקת, מערכות יחסים מזיקות, או דפוסי חשיבה שמגבילים אתכם. זוהי ההתמדה ה"עיוורת" – זו שמתעלמת מהמציאות ומהעובדה שהדרך הנוכחית אינה מובילה לשום מקום טוב.
קורח: הדמות שמלמדת אותנו על הסכנות שבהתמדה עיוורת
וכאן אנחנו מגיעים לפרשת קורח. קורח ואנשיו מתנגדים למשה ואהרון. הם טוענים לשוויון, אך בפועל, הם מקובעים על רעיון אחד: אתגור סמכותו של משה. הם "מתמידים" בדרכם, חוזרים על אותה טענה שוב ושוב, ללא בחינה עצמית או נכונות לשנות כיוון, למרות כל הסימנים, האותות והאזהרות שמשה נותן להם. הם מקובעים על עפיון אחד, ומוכנים ללכת איתו עד הסוף המר.
הם לא היו נחושים להגיע למטרה נעלה תוך התאמת דרכם. הם היו מתמידים באופן עיוור בגישתם, גם כשברור היה שהיא מובילה לאסון. הם לא הקשיבו, לא למדו, ולא הסכימו לשנות את דרכם. התמדה זו, ללא גמישות, הובילה אותם למטה, תרתי משמע. האדמה בלעה אותם, סמל מובהק לתוצאה של התמדה בחוסר תבונה.
להיות נחושים – לא רק להתמיד!
כמאמן מנטלי, אני רואה את ההבדל הזה משחק תפקיד קריטי בחייהם של אנשים. כמה פעמים אתם "מתמידים" בהרגלים שמגבילים אתכם? כמה פעמים אתם נשארים במערכות יחסים או בעבודות שפשוט לא משרתות אתכם, רק בגלל ש"ככה זה תמיד היה"?
השיעור מפרשת קורח הוא קריטי:
- היו נחושים למטרות שלכם: הגדירו מהי הצמיחה שאתם שואפים אליה, ופעלו עם מכוונות עמוקה להשיג אותה.
- היו גמישים בדרכים: אם הדרך הנוכחית לא עובדת, אם אתם לא רואים תוצאות שמקדמות אתכם, שנו כיוון! אל תפחדו ללמוד, להתנסות, ולמצוא דרכים חדשות.
- הימנעו מהתמדה עיוורת: אל תחזרו על אותן פעולות שוב ושוב בציפייה לתוצאה שונה. זו ההגדרה של טירוף! בחנו את המציאות, הקשיבו לקול הפנימי ולסימנים החיצוניים.
החיים הם מסע של צמיחה מתמדת. המפתח אינו רק "לא לוותר" באופן עיוור, אלא לדעת מתי לשנות כיוון, מתי ללמוד מהטעויות, ומתי להיות מספיק אמיצים לעזוב מה שכבר לא משרת אתכם. תהיו נחושים להצלחה שלכם, ותשנו את הדרך כשצריך. זו הדרך היחידה להגשמה אמיתית.
אז מה הצעד הבא שאתם הולכים לעשות היום, שישנה את הדרך שלכם במקום להמשיך להתמיד במה שלא עובד?