גלו כיצד ענווה והתמסרות מובילות לקבלה עצמית עמוקה, שלווה פנימית ושינוי מהותי במערכות היחסים שלכם. פוסט מעורר השראה למתאמנות שלי ולכל מי שמחפש צמיחה אישית.

מה באמת קורה כשכל העולם מסביבך "לא בסדר"?

לפעמים, מגיעות אליי מתאמנות שמספרות סיפורים שבהם כל העולם סביבן פשוט "לא בסדר". הבעל בוגד, הגיסה אומרת דברים פוגעים, והאמא – נבגדת כל חייה. במקרים כאלה, נדמה שהעולם החיצוני הוא המקור הבלעדי לכל הכאב והתסכול.

אבל מה אם נגיד לכן שיש נקודת מבט אחרת? במפגש האחרון שלי עם מתאמנת יקרה, הבנו יחד משהו עוצמתי: כשהיא הגיעה אליי, היא הייתה כל כולה בעולם החיצוני. ביקורת, האשמות, תחושה של קורבן. "כל הסביבה שלי לא בסדר," היא אמרה.

שאלתי אותה שאלה פשוטה, אבל כזו שמעטים מאיתנו טורחים לשאול את עצמנו: "מה את רוצה?" התשובה שלה הדהימה אותה לא פחות מאשר אותי: "אף פעם לא שאלתי את השאלה הזו."

וזה בדיוק המקום שבו נכנסות לתמונה ענווה והתמסרות.

ענווה: כשהקבלה העצמית היא מפתח לחופש

הרבה פעמים אנחנו מקשרים ענווה לחולשה או לצניעות יתרה, אבל האמת היא שענווה אמיתית מתחילה במקום אחר לגמרי: קבלה עצמית מלאה. כשאנחנו שלמים עם עצמנו – עם החוזקות והחולשות שלנו, עם הרגעים שאנחנו לא יודעים, טועים, פגיעים או חלשים – אין לנו צורך להוכיח דבר לאף אחד.

אדם עניו לא עסוק בלהוכיח שהוא חכם, צודק, יודע או חזק. הוא מבין שהוא מספיק טוב בדיוק כפי שהוא. רק מתוך המקום הזה של שלמות פנימית, אנחנו יכולים באמת לקבל את האחר, את הגישה השונה, ואפילו את הדעה המנוגדת לשלנו. היכולת הזו לשמוע ולהכיל, מבלי הצורך להתנגד או להוכיח, היא פרי של ביטחון עצמי עמוק.

התמסרות: כשמשחררים את הצורך להצדיק

כשאנחנו פועלים מתוך ענווה, אנחנו משחררים את הצורך האינסופי להצדיק את עצמנו. וכשאין לנו צורך להצדיק את עצמנו, אנחנו יכולים סוף סוף להתמסר – לתהליך, לשינוי, ובעיקר, לעצמנו.

המתאמנת שלי הבינה במפגש שלנו שכל חייה היא הייתה עסוקה בביקורת על הסביבה, מבלי להפנות ולו מבט אחד פנימה. היא לא שאלה את עצמה מה היא רוצה, כי היא הייתה עסוקה כל כולה בלהצביע על מה שלא בסדר אצל האחרים. ברגע שהיא אפשרה לענווה לחדור פנימה, והחלה לקבל את עצמה על חוסר הידיעה והחולשה שבכך שלא שאלה את עצמה קודם – היא יכלה להתמסר לתהליך של גילוי עצמי.

זכרו, כשכל העולם נראה "לא בסדר", אולי הגיע הזמן לשאול: מה באמת קורה אצלנו בפנים? האם אנחנו מוכנים להניח את הצורך להוכיח, ופשוט להתמסר לתהליך של קבלה וגילוי עצמי?

ועכשיו תורכן/ם!
מתי בפעם האחרונה שאלתם את עצמכם/ן בכנות
"מה אני רוצה?" 

Scroll to Top